פסק-דין בתיק ת"ק 41805-06-12

1.         בפני תביעה בגין נזק שנגרם מטיפול לקוי ברכב ותביעה שכנגד בגין תשלום עבור טיפול זה.

2.         התובע טען כי ביום 6.6.12 הכניס את רכבו למוסך העצמאות בראש העין לטיפול 165,000; החלפת רצועות תזמון; החלפת משאבת מים; החלפת רצועות המזגן והאלטרנאטור. התובע טען כי בגין הטיפול הוסכם על תשלום בסך של 2,100 ש"ח. התובע טען כי הרכב נכנס למוסך כאשר המנוע עובד באופן שקט וכל הטיפולים הקודמים בוצעו בהתאם להוראות היצרן. התובע טען כי מייד לאחר שהוציא את הרכב מהטיפול הרעיש המנוע כטרקטור. התובע טען כי פנה מייד ליאיר בעל המוסך שלקח אחריות וקבע כי הבעיה נובעת מהשסתומים ועל כן ביצע כיוון של השסתומים. התובע טען כי הבעיה לא נפתרה ועל כן פנה למוסך אחר שקבע כי נעשה נזק למנוע עקב טיפול רשלני וצירף הצעת מחיר מיום 19.6.12 ממוסך אוטוקליניק (1989 בע"מ) בסך של 7,377 ש"ח. התובע הודיע על כך לנתבע שלקח אחריות על הנזק שנגרם אך למחרת חזר בו ודרש תשלום בעבור הטיפול לרכב. התובע טען כי הובהר לו שאין וודאות כי הרכב יחזור לקדמותו ועל מנת להימנע משהות במוסכים שכן אשתו זקוקה לרכב לעבודתה, ביצע עסקת טרייד אין וקיבל זיכוי על הרכב בסך של 10,000 ש"ח בלבד כאשר מחיר המחירון עמד על 16,500 ש"ח. התובע טען כי נגרם לו הפסד בסך של 6,500 ש"ח וכן נגרר להוצאות בגין רכישת רכב חדש.

3.         בכתב הגנתו הכחיש הנתבע באופן כוללני את טענות התובע והכחיש כי הודה באחריותו לנזק. בתביעה שכנגד דרש הנתבע תשלום בעבור הטיפול שבוצע לרכבו של התובע ביום 6.6.12 ולא שולם. הנתבע טען כי ביום 13.6.12 הוכנס הרכב למוסך בשנית לתיקון נזילת שמן וגם בעבור זה לא שולם. התובע טען בפני הנתבע כי אינו מתכוון לשלם מאחר ונפל פגם בטיפול ונשמעים "רעשים" מהמנוע והוסיף כי עומד למכור את מכונית בעקבות זאת. התובע התבקש מספר פעמים להכניס את הרכב למוסך על מנת שטענותיו יבדקו אך התובע בחר שלא לעשות כן ומכר את מכוניתו במסגרת עסקת טרייד אין. הנתבע טען כי במכירת הרכב נעלמה יכולת הנתבע להוכיח את חפותו ונטל הראיה מוטל על התובע בלבד. הנתבע טען כי יתכן והרעשים ברכב מקורם מגילו ומצבו המכאני של הרכב והתובע לא הציג חוו"ד מקצועית התומכת בטענותיו ואין בהצעת המחיר שצורפה בכדי להוות תחליף לחוות דעת. הנתבע ציין כי דחה את הצעת התובע לשלם בעבור מחצית מהחוב. הנתבע טען כי במסרונים שצורפו אין הודאה באחריות לנזק, אלא רק במידה ויתגלה קשר בין עבודתו לבין הרעשים במנוע. הנתבע טען כי היה באפשרות התובע להכניס את רכבו לבדיקה נוספת במוסך או לפנות לגורמים מקצועיים מוסמכים לבירור המחלוקת כגון איגוד המוסכים, אך התובע לא עשה כן ולא פרע את חובו. הנתבע עתר לחיוב התובע בתשלומים בגין הטיפולים בסך 2,100 ש"ח בתוספת 1,500 ש"ח הוצאות עו"ד בגין ניסוח כתבי הטענות.

4.         בכתב ההגנה לתביעה שכנגד טען התובע כי הגיע למוסך הנתבע שלוש פעמים בנוכחות אשתו והתלונן על הרעש מהמנוע. התובע טען כי הנתבע השיב לו כי הבעיה נעוצה בכיוון השסתומים אך לאחר שהכיוון לא פתר את הבעיה, פנה התובע מספר פעמים לנתבע אך זה החל להתנער מאחריות לנזק והציע פנייה לבוררות. התובע טען כי המוסכים סירבו לתת לו חוו"ד בכתב לגבי הנזק.

5.         בדיון שנערך בפני חזר התובע על טענתו לפיה מעת שיצא הרכב מהטיפול במוסך של הנתבע, החל המנוע להרעיש כטרקטור. התובע טען כי פנה מספר פעמים לנתבע לתיקון הבעיה, אך כיוון השסתומים שבוצע ע"י הנתבע לא פתר את הבעיה, הנתבע התנער מאחריות לכן מכר את הרכב.

טענה זו של התובע נתמכה בעדותה של אשתו לפיה מעת שיצא הרכב מהטיפול, המנוע הרעיש באופן בלתי נסבל. אשת התובע העידה כי חזרו עוד באותו היום למוסך של הנתבע וזה ביצע תיקון שלא פתר את הבעיה.

גם הנתבע עצמו הודה בדיון שנערך בפני כי התובע חזר והתלונן על רעשים אך כאשר נבדק הרכב לא נשמעו רעשים. הנתבע חזר וטען כי מקור הבעיה, במידה והיתה קיימת, אינה נובעת מהטיפול שביצע לרכב והנתבע כבר מכר את רכבו ולא צירף חוות דעת להוכחת טענותיו. בנוסף, טען הנתבע, כי  בביצוע עסקת טרייד אין, מתקבלים מופחתים אחוזים מערך הרכב ומכאן שלא הוכח נזק.

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים סבורה אני כי דין התביעה להידחות.

אומנם עדות התובע ואשתו היתה מהימנה עליי ולפיה מעת שיצא הרכב מטיפול עלו רעשים מהמנוע והם חזרו והתלוננו על כך בפני הנתבע. עדות זו גם נתמכה בעדותו של הנתבע עצמו.

ברם, בהעדר צירופה של חוות דעת הקובעת כי הרעשים מהמנוע מקורם בטיפול שבוצע ע"י הנתבע, אין בידי להיעתר לתביעה, שכן לא הוכח הקשר הסיבתי בין הנזק לבין הטיפול שבוצע ע"י הנתבע ומכאן שלא הוכחה אחריות הנתבע.

התובע צירף הצעת המחיר ממוסך אחר לפיה יש לבצע טיפול ברכב בסכום של 7,377 ש"ח. הצעת המחיר ניתנה אך 13 יום בלבד לאחר הטיפול שביצע הנתבע ומכאן שיש בה כדי ללמד כי היו תקלות ברכב, אך אין בה די כדי ללמד כי מקור התקלות מקורן בטיפול שבוצע ע"י הנתבע.

גם המסרונים שצירף התובע אין בהם כדי להטיל אחריות על הנתבע, שכן הנתבע באותם מסרונים לקח אחריות על עבודתו בלבד וטען כי אין קשר בינה לבין הרעש הנטען במנוע. יתרה מכך, במסרונים הציע הנתבע שהרכב יבדק על ידו או ע"י גורמים ניטראליים שיכריעו האם מקור התקלה בטיפול שבוצע במוסך של הנתבע אם לאו.

לא זו אף זו. התובע מכר את רכבו ומכאן שלא ניתן לבדוק את הרכב כיום ולאתר את מקור הבעיה והאחראי לה.

בנסיבות אלה (על אף הסמיכות בין הופעת התקלה לבין הטיפול במוסך של הנתבעת, הצעת המחיר לתיקון שניתנה ע"י מוסך אחר שלושה עשר ימים בלבד לאחר טיפול זה, והספק המתעורר באשר לטיב הטיפול שבוצע ע"י הנתבע), בהעדר חוות דעת מומחה הקובעת קשר סיבתי בין הטיפול של הנתבע לבין התקלה וקובעת את גובה הנזק שנגרם, אין מנוס מדחיית התביעה.

6.         התביעה שכנגד -

אין מחלוקת, כי בגין הטיפולים שבוצעו ע"י הנתבע לרכב התובע, נוצר חוב בסך של 2,100 ש"ח.

משנדחתה בהעדר הוכחה תביעת התובע לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב כתוצאה מטיפול לקוי של הנתבע ברכב, הרי שעל התובע מוטלת החובה לשלם בעבור הטיפולים שבוצעו לרכבו.

ברם, מצאתי מקום לדחות התביעה בגין השבת הוצאות עורך דין, משבתביעות קטנות עסקינן.

7.         סוף דבר -